חדשות ועדכונים

כל החדשות ›
  • כנס ענבר 2016- קטעי וידאו

    גם אם פספסתם- עכשיו יש לכם הזדמנות! העלנו לאתר סרטונים מן הכנס שערכנו בנושא :"הנגשת זוגיות לאנשים עם מוגבלויות", מהרו להיכנס!

  • חדש באתר- מידע על אתרי היכרויות

    חדש באתר- מידע על אתרי היכרויות

    חדש באתר! מידע על אתרי הכרויות בהם תוכלו לגלוש.. אספנו את המידע לשימושכם!!

  • קבוצת הזוגות של עינבר

    קבוצת הזוגות של עינבר

    המפגש הבא לזוגות נשואים יום שלישי, ט''ז בתשרי התשע"ז (18.10.16). בביתם של ליה ונתנאל גולן ברמת גן

  • "הרווקים השקופים" - כתבה בעיתון שביעי

    "הרווקים השקופים" - כתבה בעיתון שביעי

    בגיליון פרשת שלח של העיתון "שביעי" התפרסמה כתבה על עינבר. הכנסו לעמוד "כתבו עלינו" וקראו.

  • מזל טוב לאביתר ואורנה - עכשיו החתונה!

    מזל טוב לאביתר ואורנה - עכשיו החתונה!

    נציגות נכבדה של עינבר חגגה יחד עם אביתר ואורנה המקסימים את נישואיהם ביום רביעי (ט' סיוון 27.5). אביתר ואורנה הכירו בשבת עינבר בתחילת השנה....

  • מזל טוב לאמתי ואלה!

    מזל טוב לאמתי ואלה!

    מזל טוב - עוד זוג מאורס! אמתי מנצבך ואלה ברגמן התארסו. יישר כח לערן כהאן המנדב המסור של עינבר על השידוך!

  • מזל טוב לדוד ונטלי!

    מזל טוב לדוד ונטלי!

    מזל טוב - זוג נוסף של עינבר! דוד פייגלין ונטלי דדון התארסו. דוד ונטלי הכירו במפגש בגולה בסוף הקיץ ומאז האהבה ביניהם פרחה.

  • ראיון עם ליה ונתנאל

    ראיון עם ליה ונתנאל

    קראו את הראיון החדש עם ליה ונתנאל, הזוג הטרי של עינבר - "לא לאבד את האמונה!"

  • מזל טוב לליה ונתנאל!

    מזל טוב לליה ונתנאל!

    ביום חמישי טז אלול, 11.9 ליווינו את ליה ונתנאל לחופה בחתונה מרגשת ומרוממת. מזל טוב!

  • המלצות לחיים משותפים

    המלצות לחיים משותפים

    סרטון חדש ומעורר השראה של שאול ונטע ענבר על ההתמודדות עם כל המחסומים. הסרט הופק במיוחד לכבוד שבת עינבר שהתקיימה בנהריה. אל תחמיצו!

צרו קשר

שם מלא
טלפון
דוא"ל
תוכן

דבר תורה שבועי

בס"ד

 

ראש חודש סיוון - "ביום הזה באו מדבר סיני"

 

שלום לכולם,

 

היום הוא ראש חודש סיוון וזהו יום מאד מיוחד - זהו היום בו הגיע עם ישראל להר סיני לקראת קבלת התורה (שמות יט, א):

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.

 

רש"י מסביר:

ביום הזה - בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא", מהו "ביום הזה"? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו.

 

רש"י מסביר שבכך שהפסוק לא מדבר על היום "ההוא", אלא על היום "הזה" - זה רומז שאין מדובר דווקא באותו ראש חודש סיוון של אותה שנה בה קיבלנו את התורה, אלא על היום הזה, בו אנחנו נמצאים. הפסוק הזה מדבר אל כל יהודי בכל יום, ואומר לו: "היום אתה מקבל את התורה!". מכאן שאדם צריך לראות את התורה בכל יום כדבר חדש שהוא קיבל היום בפעם הראשונה.

 

זהו מסר יפה וחשוב מאד להתייחסות שלנו אל התורה, אבל יש כאן בעיה אחת - הרי באותו יום לא ניתנה תורה! הפסוק מדבר על הגעתם של עם ישראל אל הר סיני בראש חודש סיוון, התורה ניתנה רק בו' בסיוון. לכאורה, כל מה שיהודי יכול ללמוד מהפסוק הזה, הוא שבכל יום הוא צריך להרגיש כאילו הוא הגיע היום להר סיני, ולא כאילו ניתנה לו התורה!

 

תגידו - מה זה משנה? בשביל מה הגענו להר סיני אם לא בשביל לקבל את התורה? אבל הרי אנחנו יודעים שיש כאן שני דברים שונים, שכל אחד עומד בפני עצמו, כמו שאנחנו אומרים בהגדה של פסח:

אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלא נַתַן לָנוּ אֶת הַתּורָה - דַּיֵינוּ.

 

אם כל מטרת ההגעה להר סיני היתה רק בשביל לקבל את התורה, מה משמעות האמירה הזאת שאילו הקב"ה היה מביא אותנו אל הר סיני ולא נותן לנו את התורה "דיינו"? אם לא קיבלנו את התורה - מה יצא לנו מזה שהגענו להר סיני? כלום! ברור, שעצם ההגעה להר סיני יש לה ערך בפני עצמו, שעליו אנחנו אומרים שהיה שווה להגיע אל ההר אפילו אם הקב"ה לא היה נותן לנו בסופו של דבר את התורה. ממילא, חוזרת השאלה שלנו - איך "ביום הזה" שנאמר על ההגעה להר סיני, אומר לנו שבכל יום אנחנו צריכים להרגיש כאילו ניתנה לנו תורה היום?

 

מדברי ההגדה הראנו שיש ערך להגעה להר סיני שעומד בפני עצמו גם ללא מתן תורה, אלא שאת זה עצמו צריך להסביר - מהו אותו ערך? את זה רומז לנו בעל ההגדה במקום אחר. הלשון בה משתמש בעל ההגדה לתאר את ההגעה להר סיני היא "קרבנו לפני הר סיני". המילה הזאת מופיעה בהגדה פעם אחת נוספת:

מִתְּחִלָּה עובְדֵי עֲבודָה זָרָה הָיוּ אֲבותֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקום לַעֲבדָתו.

 

זהו אחד משני המהלכים בהגדה של "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". הגנות הגדולה היא בכך שמתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. מהו השבח שמתקן את זה? לכאורה מתן תורה! שם קיבלנו דרך אחרת, המנוגדת לדרכי עובדי עבודה זרה. אבל בעל ההגדה מדגיש כאן שהניגוד לעבודה זרה הוא "קרבנו המקום לעבודתו". כיצד? הפסוק בעשרת הדברות מזהיר על עבודה זרה (שמות כ, ב):

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.

 

רש"י מסביר את הביטוי "אלהים אחרים":

אלהים אחרים - שהם אחרים לעובדיהם, צועקים אליהם ואינן עונין אותם, ודומה כאלו הוא אחר שאינו מכירו מעולם.

 

עבודה זרה מסמלת זרות - האדם מוצא כח מסוים בעולם וסוגד לו, אבל הוא לא מפתח שום יחס כלפי אותו כח לו הוא עובד, ובוודאי שאותו כח אינו מגלה שום יחס כלפיו. אותו כח נשאר "אחר", זר לו. עבודת ה' היא ההיפך הגמור, מסביר בעל ההגדה - בניגוד לאבותינו שהיו עובדי עבודה זרה, אנחנו זכינו ש"קרבנו המקום לעבודתו" - הקב"ה קרב אותנו ורצה בנו להיות עבדיו.

 

אותה משמעות יש ב"קרבנו לפני הר סיני" - לא סתם הגענו להר סיני כאמצעי לקבלת המצוות והתוכן של התורה בלבד. ההגעה להר סיני מבטאת את הקרבה שמקרב אותנו הקב"ה אליו ולעבודתו. הרי כך אמר הקב"ה למשה למחרת ההגעה להר סיני, מיד כאשר עלה אל ההר לראשונה (שמות יט, ד-ו):

אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

 

כפי שאמרנו - לפני "נתן לנו את התורה" יש "קרבנו". הקב"ה מדבר כאן על חיבתו לעם ישראל, על הקשר העמוק והקרוב שלו איתנו, על בחירתו בעם ישראל מכל העמים. וכך אנחנו גם אומרים בברכת התורה:

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.

 

קודם "בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך "ונתן לנו את תורתו". זוהי גדולתו של היום הזה בו אנחנו נמצאים - ראש חודש סיוון, בו "קרבנו לפני הר סיני" והראה את בחירתו בנו וחיבתו אלינו, שרק מתוכה זכינו לקבל את תורתו.

 

אם חלילה הקב"ה לא היה נוקט בסדר הזה, אם הוא רק היה נותן לנו את התורה ללא הבחירה והקרבה המיוחדת, הרי שהיינו מקבלים את התורה מתוך זרות, כצו שמטיל עלינו רשימת חיובים, ללא יחס והארת פנים. במצב כזה, בוודאי שהמחויבות אל אותה תורה זרה היתה הולכת ופוחתת, והיה נוצר ריחוק פנימי מתורה שכזאת. אבל זכינו שהקב"ה קרבנו אליו באהבה, ומתן תורה הפך להיות הביטוי הגבוה ביותר לאהבה זו. לכן, דווקא זכרון "היום הזה" בו הקב"ה "קרבנו לפני הר סיני", הוא זה שמעורר מחדש בכל יום את אותה אהבה ונותן לנו את התחושה כאילו קיבלנו את מתנת התורה היום.

 

שבת שלום וחודש טוב,

שלומי

 

דבר התורה מוקדש לע"נ אביתר אביבי ז"ל

http://www.evyataravivi.org